NIPT – בדיקת דם רגילה לנשים בהריון לאיתור תסמונת דאון
מהי תסמונת כרומוזומאלית
החומר הגנטי (DNA) בתא מסודר על גבי כרומוזומים. בשלב ראשון הכרומוזומים מכפילים את מספרם לפני שכל תא עובר חלוקה לשני תאים. טעות של הטבע בתא הזרע או הביצית עשויה לגרום לכך שהעובר שנוצר מביצית מופרית כזו עלול להיות עם ליקויים, שאחוז גבוה מהם קשור למבנה הכרומוזומים. אחוז גבוה מהעוברים שלהם ליקוי כרומוזומאלי לא ישרדו את ההיריון ותתקיים הפלה טבעית של ההיריון.
הליקוי הכרומוזומאלי השכיח והמוכר ביותר הוא תסמונת דאון הנגרמת כתוצאה מליקוי במספר הכרומוזומים מספר 21, בתא. תופעה זו תתרחש אם תא הזרע או הביצית יגיעו להפריה עם שני כרומוזומים מספר 21, ואז הביצית המופרית תכיל 3 סטים של כרומוזום זה במקום שני סטים. ליקוי זה נקרא תסמונת דאון (טריזומיה 21). הפרטים הלוקים בתסמונת דאון מתאפיינים בליקויים קשים כולל פיגור שכלי, מבנה פנים שונה וליקויים מבניים באיברים רבים. עדיין לא קיים טיפול משמעותי במקרים אלו.
ליקויים כרומוזומאליים שכיחים נוספים הם טריזומיה 13 (תוספת של כרומוזום מספר 13, טריזומיה 18 (תוספת של כרומוזום מספר 18), טריזומיות 9,16,22 ושינויים כרומוזומאליים אחרים.
מה הבדיקות שניתן להציע כיום כדי לאמוד את הסיכון לתסמונת דאון בשליש הראשון של ההיריון
בדיקות לא פולשניות
בדיקות אולטראסאונד (כגון שקיפות עורפית) ובדיקות דם בתחילת ההיריון (סקר שליש ראשון) מאפשרות אומדן סיכון ל- DS ברמת רגישות של עד כ-80%.
בדיקות פולשניות
בדיקת סיסי שיליה או בדיקת דיקור מי שפיר המבוצעות בשליש הראשון או השני בהתאמה, מאפשרות אבחון כמעט וודאי של תסמונת דאון וליקויים כרומוזומאליים אחרים. מאידך, בהיותן בדיקות פולשניות הן עלולות לגרום להפלה של ההיריון ב-0.5% במקרה של בדיקת מי שפיר (1 מתוך 200), ו- 2% במקרה של סיסי שיליה (1 מתוך 50).
בדיקת NIPT
הבדיקה מאתרת בדם האם בהריון את ה-DNA החופשי של העובר-cfDNA – cell-free fetal DNA)), תוך שימוש במכשירי ריצוף חדשניים ובעלי עוצמה.
היכולת לאתר את כלל הליקויים הכרומוזומאליים (אנאיאופלואידיות), לא רק בהקשר של תסמונת דאון, ועל ידי בדיקת דם פשוטה אחת, מאפשרת לבדיקת הדם להפוך להיות בדיקת הבחירה המועדפת אצל נשים בהריון לשם איתור שינויים כרומוזומאליים בעובר, הן בשל רמת דיוקה הגבוה מאוד (קרוב ל-100%), והן בשל היותה ללא כל סיכון לאם או לעובר, וזאת, לעומת הבדיקות הפולשניות המוכרות כיום, כגון בדיקת מי השפיר או בדיקת סיסי השיליה, שלהן סיכון להפלה מהבדיקה הנאמד ב-0.5% 1 מתוך 200 דיקורים או 1 מתוך 50 בדיקות, בהתאמה.
בדיקת NIFTY
שיטת הבדיקה
שימוש במכשיר-Massively parallel shotgun sequencing – MPSS, הבודק בדם האימהי את יחס חלקיקי כרומוזומים מסוימים שמקורם באם ובעובר, ומשווה ליחס הצפוי שלהם בדם האימהי.
מתי ניתן לבצע הבדיקה – ניתן החל מהשבוע ה-10. עדיף החל מהשבוע ה- 12 מלא (12+).
למי ניתן לבצע – בכל הריון חד עוברי, וגם בהיריון תאומים.
למי לא ניתן לבצע– כשלאם שינוי (טרנסלוקציה) כרומוזומאלית מאוזנת, או אחרי השתלת איבר, טיפול בתאי גזע או קבלת תרומת דם אלוגנית.
יש לדעת
- נלקחת בדיקת דם פשוטה של כ-10 סמ'ק (שתי כפיות), ללא צורך בצום וללא כל סיכון לאם, להריון או לעובר, בניגוד לסיכון הקיים במקרים של בדיקות פולשניות –מי שפיר או סיסי-שיליה
- בחלק קטן של המקרים, כמות ה-DNA החופשית של העובר שנמצאה בדגימה איננה מספקת לבצוע הבדיקה. במקרה זה נדרשת דגימה חוזרת, ללא כל תשלום נוסף.
- בכ- 0.2% מהמקרים לא ניתן לקבל תוצאה כלל.
- רמת הדיוק של איתור ליקויים כרומוזומאליים
הבדיקה מאפשרת איתור שינויים כרומוזומאליים מספריים, של הטריזומיות השכיחות- 21 (תסמונת דאון), 18 ו-13, והן חמישה שינויים מספריים של כרומוזומי המין-XXY , XO, XXX,XYY, XXYY.
הבדיקה מאתרת שינויים כרומוזומאליים נוספים כגון חסרים או דופליקציות או טרנסלוקציות.
תסמונת דאון – איתור בדיוק קרוב ל-100%. 0.1% של הריונות עםDS עשוי שלא להיות מאותר בבדיקה זו. כ-0.2% (1 מ-500 ) מהבדיקות יצביעו כי לא מדובר ב- DS(מנבא כוזב חיובי-False positive ולכן בכל מקרה של איתור DS בבדיקת הדם לאם ישנה הצדקה רפואית לאישור התוצאה בבדיקת מי שפיר.
טריזומיה 18, 13, 9,16,22 ושינויים מספריים בכרומוזומי המין – אחוז הדיוק מעל 98%.
עשר תסמונות בשל חסר גינומי – אחוז הדיוק של הללו עדיין בבדיקה
1p36; 1q32.2-Van der Woude syndrome; 2q33.1; 5p-Cri-du-Chat; 10p14-DiGeorge 2; 11q23-Jacobsen syndrome; 15q11.2-Prader-Willi/Angelman syndromes; 16p12.2;
כמו כן הבדיקה מאתרת כל שינוי שהינו מעל גודל של 5Kb – ובכך לאתר עוד 21 שינויים כרומוזומאליים–כדלהלן
Trisomies-5,7,8; Cat Eye Syndrome; Split-Hand/Foot Malformation; Split-Hand/Foot Malformation 5; Synpolydactyly-SPD1; Holoprosencephaly 6; Waardenburg Syndrome, Type IIA; 5q21.1-q31.2 Deletion Syndrome; 8p23.1 Duplication Syndrome; Distal Arthrogryposis Type 2B; 10q22.3-q23.31 Deletion Syndrome; Bannayan-Riley-Ruvalcaba Syndrome; 10q Deletion Syndrome; Bechwith-Wiedemann Syndrome; Pallister-Killian Syndrome; 14q11-q22 Deletion Syndrome; 18p deletion Syndrome; Down syndrome Critical Regions; Deafness-Infertility syndrome.
משך זמן קבלת תוצאה – ברוב המקרים עד שבועיים; בכל מקרה פחות משלושה שבועות.
מומים מבניים – הבדיקה איננה מאתרת מומים מבניים ולכן יש לבצע בדיקת חלבון עוברי ל-NTD ו/או בדיקת US מערכות בשבוע 20-23, כמקובל.
התייחסות גורמים מקצועיים לבדיקה (נכון לספטמבר 2016).
ISPD (International Society of Prenatal Diagnosis)– החברה מכירה בבדיקה ככזו שתאפשר לנשים שבסיכון גבוה לבצע בדיקה לא פולשנית. תוצאה חיובית תצדיק באופן רפואי אישור ע'י בדיקה פולשנית.
NSGC (National Society of Genetic Counsellors) – החברה תומכת בבדיקה לנשים בהריון שבסיכון גבוה לליקויים כרומוזומאליים. תוצאה חיובית תצדיק באופן רפואי אישור ע'י בדיקה פולשנית
ACOG -(American College of Obstetrics and Gynecology)- החברה תומכת בבדיקה לנשים בהריון שבסיכון גבוה לליקויים כרומוזומאליים. תוצאה חיובית תצדיק באופן רפואי אישור ע'י בדיקה פולשנית. מוצע להציע הבדיקה לכל אישה בהיריון.
Society of Obstetrics &Gynecologists of Canada)) –SOGC – החברה תומכת בבדיקה לנשים בהריון שבסיכון גבוה לליקויים כרומוזומאליים. תוצאה חיובית תצדיק באופן רפואי אישור ע'י בדיקה פולשנית. מוצע להציע הבדיקה לכל אישה בהיריון.
American Society of Medical Genetics)) –ACMG -תמיכה.
Royal College of Obstetricians and Gynecologists)) –RCOG – תמיכה.
European Society of Human Genetics)) –ESHG – 2016- תמיכה.
משרד הבריאות-ישראל– ינואר 2013- בדיקת שינויים גנטיים של העובר ע'י בדיקת דם האם-תמיכה.